אסטמה (יש הכותבים אסטמה; מיוונית, "נשימה כבדה" נקראת גם גנחת (הסימפונות) או קצרת (הנשימה)) היא מחלה אימונולוגית הגורמת לקשיי נשימה. במחלה זו, הסמפונות בריאות מתכווצים בשל דלקת והתכווצות הדופן הפנימית של נתיב האוויר. חולי אסטמה עשויים לסבול מנשימה כבדה עם " צפצופים", קוצר נשימה, וסיבולת לב-ריאה נמוכה . לפי הערכות מסוימות, שכיחות המחלה בארצות המערב נעה בין 7% מאוכלוסיית הבוגרים ל-12% בקרב אוכלוסיית הילדים . אסטמה היא אחת המחלות עליהן מסכימים הרופאים כי היא מחלה פסיכוסומטית. אין הכוונה כי התסמינים אינם אמיתיים, אלא כי לגורמים נפשיים השפעה רבה על החמרתה או הקלתה.

 

סימפטומים: אסטמה מאופיינת בהרבה סימנים וסימפטומים בדרכים וקומבינציות שונות. חלק מאנשים הלוקים באסטמה מרגישים בסימפטומים לעיתים רחוקות ובאופן מתון יחסית. לעומת זאת, אחרים מרגישים אותם לעיתים קרובות יותר ובאופן חזק יותר, ואף במיקרים קיצוניים הסימנים מאופיינים עד לכדי סכנת מוות.

 

הסימפטומים הנפוצים ביותר לאסטמה הן:

 

• שיעול (בעיקר בלילה)

• חרחרים בזמן הנשימה

• קצר בנשימה

• הרגשת הידוק, כאב או לחץ באזור החזה

 

החדשות הטובות הן שאצל מרבית האנשים הלוקים באסטמה הסימפטומים יחלו בזמן מוקדם היאפשר להם לקבל טיפול מתאים הימנע התקפות קשות בעתיד.

 

סימפטומים נפוצים הקוריםלפני התקפת אסטמה הן:

 

• שיעול תדיר במיוחד בלילות

• שיעול תדיר לאחר התעמלות

• קצר נשימתי עד לכדי איבוד אפשרות הנשימה

• עייפות מהירה או הרגשת חולשה בזמן התעמלות

• קשיים בשינה

 

במיקרים נדירים, לא תורגש בעיות נשימה כלשהן. מצב זה נקרא "החזה השקט", וקורה בדרך כלל במקומות סגורים או דחוסים שאין תזוזה מספיקה של אויר, שבמקרה כזה השפתיים ו/או הציפוניים נהפכות לצבע כחול המעיד על חוסר בחמצן. הדבר גורם לקושי דיבור מצד החולה, ויש לקבל טיפול תרופתי מיידי ככל הניתן . כבר עם הופעת הסימנים הראשונים של ההתקף יש לפעול כדי להקדים "רפואה למכה" ולבצע טיפול עצמי לפי ההנחיות שהוסכם עליהם מראש עם הרופא . אם הופיע התקף שאינו מגיב תוך 30-40 דקות לטיפול בבית, יש לפנות לטיפול במוקד מד"א או לחדר מיון של בית חולים סמוך.

 

גירויים לאסטמה: אנשים הלוקים באסטמה בדרך כלל רגישים לכמה גירויים בעלולים לגרום להם להופעת הסימטומים. הגירויים כוללים: שפעת וצינון, דלקת סמפונות, אלרגנים מחוץ לבית, אלרגיות בתוך הבית, עץ, דשא ואבקות עשב.

 

• שפעת וצינון

• דלקת סמפונות

• אלרגנים מחוץ לבית

• אלרגיות בתוך הבית

• עץ, דשא ואבקות עשב

• בעלי חיים שעירים

• מקקים

• עובשים

• התעמלות

• עישון סיגריות

• תיפוח חיצוני חזק כגון בשמים

• זיהום אוויר

• אבק

• מזג אוויר לח מידי

• אויר קר

• שינוי חום וטמפרטורה

• רגשות חזקים, חרדה, בכי וצעקות

• תרופות למיניהם

• צחוק ממושך וחזק

• אלגריות מזון *

•  

* למרות שאלגריות מזון אינן תמיד מקושרות לאסטמה, הן גורמות להופעת הסימפטומים בעיקר אצל ילדים צעירים.

 

תהליך אבחון באסטמה: אבחון נכון היא משימה רב שטחית. בהתחלה הרופא המטפל יבדוק את כל ההיסטוריה הרפואית של החולה, כולל קצרת, אלרגיות ומחלות אור . בנוסף יהיה תחקור החולה על כל הסימפטומים שלו, שלאחריה תבוצע בדיקת מעבדה אחת או יותר בכדי להגיע לאבחון נכון של המחלה.

 

בדיקות הריאות: במרבית האנשים החשודים באסטמה, בדיקות הריאות של נחשבת ל"בדיקת זהב" שהכרחית בכדי לאבחן את המחלה. הבדיקות הנפוצות ביותר הן : ספירומטר (Spirometry), ומטכולין (Methacholine Challenge.

 

ספירומטר נועד לקבוע את כמות ההפרעה שיש לזרימת האויר. הבדיקה נעשית בדרך כלל במשרד הרופא או במרכז רפואי לריאה, על ידי מטפל שהוכשר באופן מקצועי כך שיוכל לבדוק את אמיתות תוצאות הבדיקה. במהלך הבדיקה המטופל ינשוף חזק מספר פעמים לתוך מכשיר הנקרא ספירומטר (Spirometer), זאת למשך 10-15 דקות. בסיום, הרופא יבדוק את תוצאותיה מול מטופלים שלא חולים באסטמה, ויגיע למסקנה האם הנבדק לוקה במחלה, ואם כן - באיזו רמה . בכמה מיקרים בדיקת ספירומטר אינה מספקת בכדי לקבוע אם המטופל חולה באסטמה או לא. במיקרים אלו, הרופא המטופל יעבור בדיקת מטכולין (Methacholine Challenge), שגם הוא מבוצע במשרד הרופא או במרכז רפואי לריאה.

 

טיפול באסטמה ומניעתה: טיפול ומעקב נכון מאפשרים למרבית חולי האסטמה לנהל אורח חיים תקין ורגיל, כמעט ללא כל מגבלות גופניות, כולל עיסוק בספורט ופעילות גופנית מאומצת. אם מכירים את הסימנים המוקדמים, נמנעים ממגע עם מעוררי אסטמה ונוטלים תרופות באופן נכון וסדיר ניתן להפחית באופן מירבי את ההתקפים. במקרים מסויימים המחלה חולפת כמעט לחלוטין במשך הזמן. כמה שנים, ויתחילו מחדש – יגיעו תוך זמן קצר לכמות שעישנו לפני שהפסיקו.

 

המטרות העיקריות של טיפולבאסטמה

 

• להפחית את תופעות המחלה ולמנוע ההתקפים

• להביא את תיפקוד הריאות למצב תקין

• לבצע את כל הפעילויות הגופניות

• למנוע התקפים העלולים לסכן את החיים

• 5 להפחית ככל שניתן, את תופעות הלוואי מהטיפול בתרופות

•  

טיפול בתרופות

 

תרופות לטיפול באסטמה מסייעות להשיג שתי מטרות :

 

• הרחבת הסימפונות - על ידי הרפיית השרירים המקיפים אותם

• מניעת התקפים - על ידי טיפול בדלקת המתמדת של דופן הסימפונות

•  

תרופות לטיפול באסטמה מתחלקות לשלוש קבוצות :

 

• מרחיבי סמפונות (Bronchodilator Drugs)

• תכשירים נוגדי דלקת (Anti-Inflammatory Drugs)

• תרופות מסייעות (Supportive Drugs)

•  

מרחיבי סמפונות (Bronchodilator Drugs)

 

תרופות אלה מקילות על קוצר הנשימה על ידי הרפית השריר המקיף את הסמפונות. מרביתן פועלות באופן מיידי, בפרט אלו הניתנות באמצעות משאף או מכשיר אינהלציה, מאחר ובדרכים אלה התרופות מגיעות באופן מיידי אל הריאות .

מרחיבי סמפונות תרופות אלה מקילות על קוצר הנשימה על ידי הרפית השריר המקיף את הסמפונות. מרביתן פועלות באופן מיידי , בפרט אלו הניתנות באמצעות משאף או מכשיר אינהלציה, מאחר ובדרכים אלה התרופות מגיעות באופן מיידי אל הריאות .

 

משאפים

 

לדוגמה: וונטולין, אוקסיס, בריקלין, סרבנט ופורדיל .
התכשירים אוקסיס, נטולין ובריקלין מיועדים להקל באופן מיידי על הנשימה , על ידי הרפית הסמפונות והן משמשות לטיפול בזמן התקפים או להקלת הנשימה במשך שעות היום והלילה. פעילותן מיידית תוך 5-2 דקות, בעיקר אם הן נלקחות בשאיפה, ונמשכת בין 4 עד 12 שעות. הן ניתנות במשאפים מיוחדים, באינהלציה או בטבליות. עקב תופעות לוואי ( ראה להלן) יש להיזהר משימוש מופרז .

 

תופעות לוואי - אי-שקט, רעד בידים,דפיקות לב, הפרעות בשינה .

 

טבליות

 

לדוגמה: תיאודור, תיאוטרד וגליפילין , פרימטן .
תרופות אלו ניתנות בדרך כלל בצורת טבליות לשיחרור איטי, וכן בסירופ ובנרות. פעולתם על הסימפונות אינה מהירה אלא במקרה של עירוי, ואינה מיועדת להתקף חריף של אסטמה. בנטילה ממושכת יש להקפיד על בצוע בדיקות דם תקופתיות, כדי למנוע תופעות לוואי .

 

תופעות לוואי - כאבי ראש , כאבי בטן, בחילות, הקאות, שלשולים, דפיקות לב מוגברות, אי-שקט,הפרעות בריכוז , הפרעות בשינה .

 

תכשירים נוגדי דלקת

 

סטירואידים במשאפים או במכשירי אינהלציה נשאפים ישירות לתוך הריאות ולכן תופעות הלוואי השליליות שלהן הן מועטות והפיכות . בטבליות וזריקות: פרדניזון, אולטרלן, צלסטון, דיפרוספאן, בטנזול סטירואידים הנלקחים דרך הפה או בזריקה, מיועדים רק לטיפול בהתקפים קשים, לרוב לתקופה קצרה בלבד .

 

תכשירים נוגדי דלקת (Anti-Inflammatory Drugs)

 

סטרואידים

 

במשאפים: בודיקורט, פליקסוטייד - השימוש בתכשירים אלה הביא למהפכה בטיפול ולשינוי לטובה במהלך המחלה ואורח החיים של מרבית חולי האסטמה .
סטירואידים במשאפים או במכשירי אינהלציה נשאפים ישירות לתוך הריאות ולכן תופעות הלוואי השליליות שלהן הן מועטות והפיכות. בטבליות וזריקות: פרדניזון , אולטרלן, צלסטון, דיפרוספאן, בטנזול סטירואידים הנלקחים דרך הפה או בזריקה, מיועדים רק לטיפול בהתקפים קשים, לרוב לתקופה קצרה בלבד .
אם משתמשים בהם ברציפות יותר ממספר שבועות עלולות להופיע תופעות לוואי בלתי רצויות .

 

תופעות לוואי - במשאף: צרידות, שיעול יבש, פטריה על הלשון. בטיפול ממושך בטבליות או בזריקות: תיאבון מוגבר,השמנה, פצעונים בעור, פטריות עור, נטייה לכיב קיבה, יתר לחץ דם, סכרת. במינון גבוה עלול להופיע דיכוי של בלוטת יותרת-הכליה )אדרנל( והאטה בגדילה אצל ילדים. כאמור, תופעות לוואי אלה עלולות להופיע לאחר שימוש רצוף של שבועות רבים .

 

תכשירי כרומולין

 

לדוגמה: לומודל, וויקרום, טילאד תרופות אלה ניתנות במשאפים או באינהלציה, בצורת נוזל, תרסיס או אבקה. הן משמשות בעיקר כטיפול מונע בין ההתקפים. צריך להשתמש בהן למשך תקופה מסוימת כדי להשיג השפעה משמעותית .
תופעות לוואי של תכשירים אלה הן מועטות ולכן ניתן להשתמש בהן גם אצל תינוקות וילדים קטנים. מאחר וחלק מהתרופות בקבוצה זו ניתנות בצורת אבקה לא מומלץ לתת אותן בזמן התקף חריף, כדי לא לגרות את הסימפונות. תכשירים אלה מומלצים למניעת אסטמה הנגרמת עקב מאמץ ובמקרים מסויימים של שיעול טורדני .

 

תופעות לוואי - טעם לוואי , שיעול .

 

משאפים משולבים - סימביקורט , סרטייד

 

שילוב של מרחיב סמפונות ארוך טווח עם סטרואיד נשאף. שילוב שני המרכיבים מפשט את הטיפול באסטמה ומאפשר הענות טובה יותר של החולה לטיפול. כמו כן, הוספת מרחיב הסמפונות מאפשרת מתן מינון נמוך יותר של

הסטרואיד הנשאף . 

 

תרופות מסייעות

 

תרופות אלו אינן מיועדות לחולי אסטמה " רגילים" והשימוש בהן נתון לשיקול דעת הרופא. איפרטרופיום - אירובנט - תרופה זו מסייעת לטיפול באסטמה בעיקר על ידי הרפית הסימפונות והקטנת כמות הכיח. היא מיועדת למחלות ריאה כרוניות וניתנת באינהלציה או על ידי משאף . תרופות אלו אינן מיועדות לחולי אסטמה "רגילים" והשימוש בהן נתון לשיקול דעת הרופא .

 

איפרטרופיום - אירובנט

 

תרופה זו מסייעת לטיפול באסטמה בעיקר על ידי הרפית הסימפונות והקטנת כמות הכיח. היא מיועדת למחלות ריאה כרוניות וניתנת באינהלציה או על ידי משאף .

 

תופעות לוואי - דפיקות לב מוגברות, יובש בפה .

 

מכייחים - מוקו-מיסט, סולבקס , אגיסולבן, סירן 2000 .

 

חומרים אלה עוזרים לפליטת הכיח על ידי פירוקו וריכוכו. הם חשובים במיוחד במקרים של הופעת כיח צמיג, כגון בבברונכיטיס ומחלת ציסטיק פיברוזיס .

 

תופעות לוואי - גרוי לשיעול .

 

אנטי-היסטמינים - אהיסטון , סידלין, טרנלין, היסמנל, לורסטין, נוסידקס וזאדיטן .

 

תרופות אלה אינן מיועדות לטיפול באסטמה, אך הן עוזרות לטיפול באלרגיות שונות המופיעות יחד עם אסטמה, כגון גרד, נזלת, גרוי בעינים , תפרחות בעור .

 

תופעות לוואי - טשטוש, נמנום , יובש בפה, הפרעות במתן שתן .

 

חיסונים

 

חיסונים להפחתת רגישות אלרגית מיועדים בדרך כלל לאנשים הסובלים מאסטמה על רקע אלרגי. הם מיועדים לאותם מקרים בהם יש קשר ברור בין גורם האלרגיה לבין המחלה. מומחה לאלרגיה יחליט על מתן חיסונים רק לאחר שנסיונות הטיפול התרופתי לא הועילו. החיסון ניתן בדרך כלל רק לחולי אסטמה יציבה, בדרגה בינונית או קלה, הסובלים גם מנזלת אלרגית. החיסון מועיל במקרים בהם לא ניתן להרחיק את גורמי האלרגיה מסביבתו של החולה לדוגמה, אבק בית, פרוות חיות מחמד. הטיפול בחיסונים ניתן במרפאות מומחים בלבד, והא כולל הזרקות של מנות הולכות וגדלות של אלרגן, עד שמושגת חסינות. כדי לשמור על רמת החיסון יש לתת הזרקות חוזרות, מדי 3 עד 4 שבועות. הטיפול אינו מומלץ במקרים של אסטמה קשה ובלתי יציבה .

מתוך אתר www.asthma.co.il