השפעת העישון על הבריאות הוכחה באופן חד משמעי, בעיקר לטווח הארוך. המחלות הראשונות הנקשרות לעישון הן דלקת הסמפונות הכרונית ומחלת הריאות הכרונית, שמפריעה לחילופי גזים בריאות. הסובלים ממחלה זו משתעלים, בעיקר בבוקר, וכושרם הגופני הולך ויורד עד שכל מאמץ, אפילו הקל ביותר, הופך כמעט בלתי אפשרי עבורם בשל מיעוט החמצן בדם. כמו כן, קיים קשר ברור בין סיגריות לבין סרטן הריאה והתקפי לב. על פי נתונים סטטיסטיים מצטברים הנאספים מזה שנים במדינות רבות בעולם, שיעור התמותה מסרטן הריאה בקרב מעשנים גדול פי עשרה ויותר מאשר אצל לא מעשנים. למעשה, 80% מכל מקרי סרטן הריאה מתגלים אצל מעשנים. בשלושים השנים האחרונות עלתה בצורה דרמטית שכיחותה של מחלה איומה זו, עלייה שהקשר שלה לעישון סיגריות הוכח מעל לכל ספק, גם על פי נתוני ישראל. בנוסף לסרטן הריאה ישנה למעשנים סכנה מוגברת לחלות בסרטן הפה ,הגרון והוושט, זאת עקב מרכיב הזפת המסרטן המצוי בסיגריה. כשמעשנים קופסה ליום במשך שנה, שוקעים כ-100 גרם זפת בריאות. זפת זו צריכה לצאת בליחה בזמן שיעול, לכן רוב המעשנים הקבועים מפתחים שיעול קבוע בבוקר. עישון לאורך זמן עלול לגרום להתקשרות או היצרות של כלי דם בלב ובמוח, דבר שמקטין את זרימת הדם ומגדיל את הסיכון לקבל התקף לב ולחלות במחלות לב שונות. עישון לטווח ארוך גורם גם לקוצר נשימה, לכושר גופני ירוד,לזיהומים רבים ומחלות בדרכי הנשימה כגון הצטננות, דלקת ריאות ועוד. בנוסף ,גורם עישון לטווח ארוך לכיבי קיבה, להשפעות על הפוריות אצל גברים ונשים ולהירפאות איטית יותר ממחלות ופצעים, דבר שנגרם עקב מיעוט ויטמין C בדם, ויטמין אשר חיוני לריפוי פצעים ומחלות.

 

נזקי העישון הפסיבי

 

עישון פסיבי (או: עישון כפוי) הוא שאיפת העשן של הסיגריה של המעשן על ידי אדם אחר שאינו מעשן. גם מעשנים פסיביים סובלים מנזקים רבים לריאות ולדרכי הנשימה, וסיכוייהם לחלות בסרטן ריאה גדולים פי שלושה מסיכויו של הלא מעשן שאינו נמצא בסביבת מעשנים. אחרי עשר דקות של חשיפה לעשן השווה לעישון של עשר סיגריות ,נתגלו אצל מעשנים פסיביים תופעות כגון גירויים באף, בעיניים ובדרכי הנשימה, גירוד וצריבה בעיניים, נזלת, עיטוש, יובש בפה, שיעול, כאב ראש, עייפות וסחרחורת. בעישון פסיבי שנמשך שעה ,עלול המעשן לשאוף חומרים מסרטנים בכמות שוות ערך לעישון 15 סיגריות פילטר ,וזאת מכיוון שהעשן הנפלט מפי המעשן הינו מסוכן, והוא מכיל פי שניים ניקוטין וזפת ופי חמישה פחמן דו חמצני מהעשן הראשי.אצל ילדים ותינוקות החשופים לעישון התגלו זיהומים במערכת הנשימה, שיעולים, דלקת סימפונית ודלקת ריאות, וכן מחקרים הראו כי ילדים החיים במשפחות בהן לפחות אחד מההורים מעשן, חולים בתדירות גדולה פי שניים מילדים להורים לא מעשנים.אצל מעשנים פסיביים,כמו אצל מעשנים ,עלולים להתעורר קשיי נשימה ,בייחוד במצבים של מאמץ גופני. בנוסף, אישה בהריון שאינה מעשנת אך נחשפת לעישון ,גורמת בכך נזק לעובר שעלול להתבטא בפגיעות התפתחותיות , לידות פג וכו'.

 

נזקי העישון לטווח הקצר

 

כבר לאחר הסיגריה הראשונה מתחיל הגוף להגיב לחומרים הרעילים שבסיגריה. הדבר מתבטא בדופק לב מואץ, לחץ דם גבוה, נשימה מוגברת וחומציות רבה יותר בקיבה. העישון יגרום לתחושת עוררות שתלווה בעליה בפעילות של מוליכים עצביים במוח ומערכת העצבים ובעיקר אצתיל כולין. כמו כן, בפעם הראשונה בה אדם מעשן הוא עלול לחוש סחרחורת, בחילה והקאה. אצל המעשן המכור עלולה טמפרטורת הגוף לרדת, במיוחד בקצה האצבעות עקב חסימת כלי הדם הקטנים. זפת שוקעת בנאדיות הריאות ועולה רמתו בדם של הגז הרעיל לבני אדם פחמן דו חמצני.

 

השפעת הניקוטין

 

הניקוטין הוא רק אחד מכימיקלים רבים המצויים בעשן מוצרי הטבק. למרות שבמקומות רבים נהוג להעריך שמדובר ב-4,000 חומרים כאלה, מסתבר שהמספר נמוך בהרבה, אם כי איננו זעום כלל וכלל. כמעט 1,000 כימיקלים, מאות מהם רעילים וכמה עשרות מסרטנים ממש, מצויים בעשן מוצרי הטבק שכוללים, מלבד סיגריות, גם סיגרים וטבק מקטרות. הניקוטין הוא נוזל חסר צבע ההופך לחום לאחר שריפה ומקבל את ריח הטבק לאחר חשיפה לאוויר. ספיגת הניקוטין לגוף מתבצעת דרך העור, כמו גם דרך הפה והאף ושאיפה לריאות. השאיפה לריאות המתבצעת בזמן עישון סיגריות, היא הדרך היעילה ביותר להשיג את הריכוזים הגבוהים ביותר של ניקוטין בדם ובמוח, ובאופן מהיר מאד. רק עשר שניות חולפות מרגע שאיפת עשן הסיגריה ועד שמגיע הניקוטין למוח. ניקוטין אחראי להשפעות רבות הגורמות לשינוי התנהגות ולתגובות של מערכת הלב וכלי הדם, הריאות ומערכת העיכול. עישון חלק מהסיגריות הוא חוויה נעימה למעשן, יש לכך השפעות מעוררות וכן הדבר נוסך הרגשת שלווה ונינוחות, אך לפיצוי זה נלווה נזק רב. בניגוד לסמים ואלכוהול, תופעות הלוואי השליליות של הניקוטין אינן מיידיות, ויותר מכך – הן משפרות חלק מהביצועים. זו הסיבה האמיתית שבני אדם מעשנים , הם מרגישים טוב ובטוח יותר, קל להם להתמודד עם מצבים קשים והם משפרים את ההספק בעבודה.

 

ההתמכרות לניקוטין

 

התמכרות היא מצב שבו הגוף והנפש מסתגלים לנוכחות הסם עד כדי חוסר יכולת לתפקד בלעדיו באופן נורמלי , כשהתלות בניקוטין מתפתחת לאחר כמה ימי שימוש בלבד. אם יחליפו למעשן את סוג הסיגריות הרגיל שלו לסוג המכיל פחות ניקוטין, הכמות הכללית שהוא מעשן תגדל, על פי רמת הניקוטין הרגילה בדם. לכן בדרך כלל, כאשר אדם מחליט לעשן חפיסה אחת ביום במקום שתיים, ההחלטה לא תחזיק מעמד. לרוב המעשנים יהיה קל יותר להפסיק לעשן לגמרי מאשר להקטין את הכמות היומית. בנוסף, אנשים שיפסיקו לעשן לזמן מסוים, אפילו לכמה שנים , ויתחילו מחדש – יגיעו תוך זמן קצר לכמות שעישנו לפני שהפסיקו.